על הווית המקרקעין וחשיבות ההגנה עליהם

הגנה על מקרקעין

מקרקעין המצויים בבעלותו של אדם מהווים את קניינו העיקרי. זה מכבר בית המשפט העליון הכיר בזכות הקניין כזכות יסוד בסיסית [1] וזאת עוד בטרם המהפכה החוקתית של חוקי היסוד. פגיעה במקרקעין מהווה פגיעה בקניינו של אדם ונטילה של מקרקעיו מהווה פגיעה קשה בזכות בסיסית זו, כאמור – זכות יסוד.

עוד בזמנו, הכרה זו גרמה להטלת מגבלות שונות בדבר יכולת ומידת התערבותה של המדינה בחקיקה, ניהול ושימוש במקרקעי הפרט. הכרה זו קיבלה תוקף משפטי רם, בעלת מעמד משפטי ייחודי ונעלה כאשר ההגנה על הקניין הוכרה באופן רשמי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.[2]

קניין ומקרקעין שלובים זה בזה מטיבם וטבעם. עוד בתקופות קדם, השימוש במקרקעין הוכר כבסיס לקיום האדם. שהרי, חייו סובבים ומשתלבים במקרקעין: אדם מתגורר על המקרקעין, מגשים עצמו דרכם ובסופו של יום שב למקרקעין ובמידה רבה הם מהווים במרבית הגדרות הפרט את הבסיס לקיומו.[3]

בנוסף, קיים קשר טבעי בין קניין ומקרקעין לחירות. כאשר מביטים על המדינה כעל בעלת כוח ויכולת לפגוע, ומעמידים אותה אל מול הפרט, ניתן לראות כיצד ההגנה על הקניין הינה הכרחית ומשרתת את הערך הבסיסי וההכרחי וזאת על ידי מתן הזדמנות לפרט לחיות חיים אוטונומיים ולממש את מסגרתו האינטימית בדל"ת אמותיו [4]. דברים אלה אף באו לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט החוקתי הגרמני אשר קבע כי מטרת הקניין הינה שריון הזכות ליצור ספרה של חירות במישור הכלכלי ולאפשר חיים אוטונומיים עבור הפרט [5].

מקום המגורים קדוש הוא, ויפים התיאורים הבאים לצורך הדגשת חשיבות המקרקעין וההגנה עליהם:

"במקום המגורים הפרט זוכה לחירות, למימוש אוטונומי ובו הוא משקע את זהותו" [6]

"הבית הוא המקום שלנו, הפינה הבטוחה שלנו בעולם הזר. הבית הוא אינטימיות מוגנת הנותנת מקום לתחושת ההצלחה כי הוא עצמו ובו בתוכו כל אשר עיקרי, הכרחי ובטוח וממנו מתפתחים קשר ויחס לסביבה. הבית הוא הדרך שבה אנו קובעים את מקומינו, תוקעים שורשים, במקום שלנו בתוך הקוסמוס. בבית, טמונים כל זכרונותינו מימים ימימה ובו נרקמות גם משאלותינו לימים שיבואו [7]

המלומד ויסמן הדגיש את החשיבות והצורך ההכרחי של הפרט במקרקעין והרצון התמידי לשאוף להחזיק בכאלה ואף ציין את הדברים הבאים: "אין לך אדם שאינו צורך מקרקעין" [8] וכדברי השופט אור באחת מפסיקותיו בבית המשפט העליון אשר מדגישים את מידת חשיבות המקרקעין: "אם האומה והתרבות מהווים את "הנשמה" של העם, הרי שמקרקעיה מהווים את "הגוף" שלו [9].

כאמור, חשיבות ההגנה על המקרקעין הינה ראשונה במעלה והכרחית לניהול אורח חיים תקין במדינה דמוקרטית.

[1] בג"ץ 377/79 פייצר נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן, פ"ד לה(3) 645, 656 (1981).

[2] ס' 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וגם ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 223-260, 331-327 (1995)

[3] ראה דבריו של הלורד בינגהם, בית הלורדים ((bingham of cornhill Harrow London borough council v.QAZI וגם: גרשון גונטובניק הפליה בדיור וקבוצות תרבותיות בין חומות משפטיות לגדרות חברתיות עמ' 105 (2014)

[4] גרשון גונטובניק הפליה בדיור וקבוצות תרבותיות בין חומות משפטיות לגדרות חברתיות עמ' 56 (2014)

[5] שם. וגם: BVerfGE 24, 367 [389] (1968) (Hamburg Flood Control Case)

[6] גרשון גונטובניק הפליה בדיור וקבוצות תרבותיות בין חומות משפטיות לגדרות חברתיות עמ' 56 (2014)

[7] רם כרמי "הבית המשותף – לאן? כמה הרהורים על תרבות של פרטיות" קהילות מוגדרות 83, 108 (אמנון להבי עורך, תש"ע)

[8] ראה לעיל ה"ש 2.

[9] בג"ץ 3939/99 קיבוץ שדה נחום נ' מינהל מקרקעי ישראל פ"ד נו(6) ,עמ' 25-27 (2002)

מתוך סמניריון תואר שני במשפטים, LL.M, מסלול מקרקעין, אונ' בר אילן, כל הזכויות שמורות

לקבלת ייעוץ מטעם עורך דין מכירת מקרקעין ודירה או עו"ד קניית דירה, התקשרו 052-5488851 או השאירו פניה באתר.

שתפו מאמר זה

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin
שירן גוילי דהן

לעורך דין נדל"ן התקשרו:

052-5488851

או השאירו פניה:

לפרטים התקשרו 052-5488851 או השאירו פניה​